HE
EN
שלום ליאת,
אני נזכר בסיפור הזה רק עכשיו והיה חשוב לי לשתף אותך.
היום אני כבר מדריך בסניף מרכז אבל לפני 6 שנים הייתי חניך בשבט ניצנים.
בחד ממוצאי השבתות, התחלתי ללכת לבד הביתה. פתאום שמעתי מאחורי שריקה, הסתובבתי וזה היה שחר שקצת הכיר אותי מהסניף אבל לא באמת דיברנו לפני כן. להגיד את האמת, קצת פחדתי שכזה בחור גדול שורק לי ברחוב חשוך במוצאי שבת, אבל מיד כשראיתי שזה שחר, נרגעתי. הוא הציע ללוות אותי הביתה (מיותר לציין שסירבתי בנימוס והוא התעקש).
בדרך הביתה דיברנו על כדורגל וגברים של בנים וכשהגענו לכיכר שבה נפרדנו, הוא נתן לי כזאת כאפה על הכתף ואמר לי "להתראות אחי, היה כיף ללכת איתך".
אני לא אשכח בחיים את ההרגשה שהייתה לי שבחור כזה גדול ומרשים קורא לי "אחי" ושהוא אפילו נהנה ללכת איתי!
מקווה שהצלחתי להעביר אפילו קצת את החוויה שהייתה לי עם שחר וכמה ביטחון הוא נתן לי אחרי ההליכה הזאת.
תודה רבה,
מעיין צוהר